המידות לחקר ההלכה, חלק א, ז; סבה ומסובב או יסוד ובנין א׳

מפרשים:
1 סבה ומסובב או יסוד ובנין
2 ההבדל בין הראשון, סבה ומסובב ובין השני, יסוד ובנין מובן מאליו. כי סבה, אע"פ שנתבטלה בהמשך הזמן לא נתבטל המסובב, אבל כשנפל היסוד ממילא נופל הבנין.
3 הפרטים שהמה בבחינת סבה ומסובב אי אפשר לפורטם כי רבים המה מאוד, ומן הפרטים שהמה בבחינת יסוד ובנין נביא אחדים מהם, למשל, הדין של "ליכא לוה ליכא ערב" מפני שהחיוב של הלוה אינו רק סבה לחיובו של הערב, אלא זהו היסוד לחיובו של הערב וכשאין היסוד ממילא נופל הבנין.
4 אמרנו בכוונה "החיוב של הלווה" מפני שאנו מקפידים בכאן בעיקר על החיוב של הלוה, ולא על הלוה בעצמו, והראי' דגם אם מת הלוה החיוב על הערב עומד בתקפו, מפני שס"ס חיובו ברור וקיים. אבל במקום שגם אין חיובו ברור וקיים כמו בשני יוסף בן שמעון שאחד מהן לוה ואחד מהם ערב כמבואר בבכורות מ"ח ע"א, או אם ימחול להלוה שוב ליכא חיוב על הערב ובהמדה "במקום העצם" עוד נאריך אי"ה בזה.
5 או, למשל, שיעבוד הגוף ושיעבוד נכסים, דהשיעבוד הגוף אין זה רק בבחינת סבה לשיעבוד הנכסים, אלא דזהו היסוד וברגע הפקעתו של שיעבוד הגוף נפקע ממילא שיעבוד הנכסים, ואמנם במק"א אנו מבארים בזה שיטה אחרת, אך אנו מדברים בזה לפי המובן הרגיל.
6 וזהו ההבדל ג"כ בין כל מכירה דעלמא ובין מוכר שט"ח, שבכל מכירה הנה המוכר משמש רק בתור סבה לחלות הקנין, אבל במוכר שט"ח נשאר המוכר בתור היסוד, לפי שיטת הראשונים דמוכר רק את שיעבוד הנכסים ולא את שיעבוד הגוף ובשביל כך כשחזר ומחלו מחול.
7 ולפעמים רבות קשה לעמוד על זה, אם זהו בכלל סבה או בכלל יסוד ובנין.
8 והדוגמאות כדלקמן: